החים שלי בראש או החיים שלי במציאות
אני באמת רואה הכל או מדמיינת הבל ,שטות.
כל היום אני חושבת על מה שונאת ומה אוהבת
אני חייה בשני עולמות בתוך רואשי ובקיום היומיומי
אך הראש שלי הוא כלא וחופש כאחד
מה היתי עושה בלעדיו אפילו רק יום אחד
בתוכו יש את הכאב הפנטזיות רצונות
הוא אופף אותי כל רגע מערבולות של זיכרונות
מחשבות על העתיד על עבר וניתוחים
מפרש כל כך הרבה פרשניות
מפרה אותי ומציע רעיונות
אך מרגישה שלעיתים משתלט הוא על חיי
קשה לצאת מהבועה ולחיות קצת את ימיי
כך שוחכת מתבלבלת אומרים לא מרוכזת
יש ימים אומרת די צאו מחשבות מחיי
אך מי היתי אם לא אני ומוחי הגאוני
הלואי מצאתי את האיזון מה יביא את הגיוון
זה שיעור שעלי ללמוד
יש לי הרבה על מה לעבוד
;){kind=link}