לי היא את הלב שוברת
הקרקע מרגליה נשמתת
הנשמה שלי בועטת
אני בחים לא אדע מנוח
לא אוכל לעצמי לסלוח
כל עוד לא אדע שטוב
אך תמיד אותה אמשיך לאהוב
הלב מלא באהבה
הלב מלא בתקווה
אשמח ליותר הקשבה
לה לי ולי לה
אך אנחנו לא יכולים למנוע סבל
אך יכולים לומר דברים של הבל
אך הכעס מחלחל אך הפחד משתולל
אך הפחדים מחזרים אותנו לאותו המקום
אך הם מונעים מאתנו מלהגשים חלום
אך כך ההיסטוריה חוזרת על עצמה
עוד שנה ועוד שנה
אך יוצאים מהמעגל
אך משנים את הגורל
כשהפחד משתלט את כל המחשבה בועט
אנחנו ניכנסים לאוטומט ולא שולטים בעצמנו כמעט
;){kind=link}