זה היה אי שם במקום פסטורלי
לצד חוף ציורי רומנטי ודי באנאלי
שאמרתי לי יש לי משהוא ששוכן בתוכי ואני יותר לא מתבייש בעצמי.
יש לי עולם חדש שחיי ובועט.
בעולם שלי אני בעצם שולט.
מה הוא מתכוון נפשי לא ידעה
ואז התבשרה לי הבשורה הרעה.
זה עולם של שולט ושל נשלטים
זה עולם בו כולנו יותר חזקים.
מה פשר הדבר לא הבנתי בדיוק.
העתיד הצופן עמד על דיוק.
אני שולט, אני רוצה להגיד מה לעשות.
מה לאכול וזה גם כרוך במכות חזקות.
חשבתי שאוזני לא שמעות בבהירות.
אך מהר נעמדתי על זאת הטעות
שליטה יכולה להתבטא בכתיבה.
בשיחה ובקול ובעיני זאת הבעת אהבה.
כל כניעה זאת בעצם הבעת אמון.
כל הענקת כאב מחייה את לבי העמום.
זה גם חלק מיחסי המין וזאת רק אני מבין.
כי אני חושב שזה לא לך המקום.
אני רוצה למצוא את עצמי ועדיף כבר היום.
;){kind=link}